החלטת בג"ץ מהווה כרסום נוסף בסמכויותיהם של המוסדות הנבחרים במדינת ישראל. לפי ההחלטה, ממשלת ישראל לא יכולה לחתום הסכמים ארוכי טווח.

ההנמקה לפיה ההגבלה על שיקול דעתה של הממשלה תחול  "כאשר מדובר בנושא המצוי במחלוקת פוליטית של ממש, וכאשר הרשות המבצעת מבקשת לכבול את שיקול דעתה של ממשיכתה, אשר ייתכן שהרכבה והאידאולוגיה שבה היא מחזיקה, יהיו שונים משל זו הנוכחית" הייתה יכולה לשמש למניעת כריתת יחסים בינלאומיים עם גרמניה, סלילת כביש 6, הסכמי אוסלו, היציאה מלבנון או ההתנתקות.

איש משופטי בג"ץ לא ישא באחריות הציבורית אם החלטתם תוביל לעליית מחירי האנרגיה, לפגיעה בחוסנה הכלכלי של ישראל או ביחסיה הבינלאומיים.