התנועה למשילות ודמוקרטיה הגישה כ-20 בקשות חופש מידע בהן ביקשה לחשוף לו"ז שופטים ומועדי פגישות עם דמויות מהפוליטיקה והעיתונות

פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון המחייב את ראש הממשלה לפרסם את מועדי הפגישות והשיחות שלו עם בכירים בעיתון ישראל היום, פותח אפשרות לחשיפת מידע שעד כה הרשויות נמנעו מלפרסם.

שופטי העליון פסקו בערעור שהגיש העיתונאי רביב דרוקר כי האינטרס הציבורי שבמידע המבוקש גובר על הזכות לפרטיות של האנשים עמם בוצעו השיחות. בעקבות העקרונות שקבעו השופטים, בתנועה למשילות ודמוקרטיה פנו להנהלת בתי המשפט בבקשות לקבלת מידע על פי חוק חופש המידע. בפניות מתבקשים כל 15 שופטי בית המשפט העליון למסור את יומניהם הכוללים לו"ז פגישות, זהות האישים איתם נפגשו ונושא הפגישה, מתחילת שנת 2016 ועד היום.

בנוסף מבקשת התנועה למשילות ודמוקרטיה מנשיאת בית המשפט העליון הבאה השופטת אסתר חיות למסור פירוט מועדי שיחות ומפגשים שערכה עם עיתונאים מהארץ ומחו"ל וכן למסור את מועדי השיחות והמפגשים עם שרי ממשלה בהווה ובעבר, וכן עם נשיאי בית המשפט העליון בדימוס.

במקביל פנתה התנועה ללשכת היועץ המשפטי לממשלה בבקשה על פי חוק חופש המידע המבקשת לקבל לו"ז מלא של המשנים ליועמ"ש. וכן מועדי פגישות של המשנים דינה זילבר, רז נזרי, ארז קמיניץ ואבי ליכט עם עיתונאים. מאנשי משרד מבקר המדינה דורשת התנועה לקבל מידע דומה בו ימסרו את היומן המלא שלהם וכן מועדי שיחות ופגישות עם עיתונאים. הבקשה ללשכת מבקר המדינה הופנתה למבקר המדינה עצמו, למנכ"ל משרד מבקר המדינה וליועץ המשפטי למשרד מבקר המדינה.

עו"ד שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה אומר כי "פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון נותן משקל מועט לזכות החוקתית לפרטיות ביחס לתועלת שיש באינטרס הציבורי כפי שרואים אותו השופטים". לכן אומר רוטמן כי "הסטנדרט שהציבו השופטים צריך להיות אחיד כלפי כל בעלי התפקידים במערכות השלטון בהם גם שופטי בית המשפט העליון".

יצויין כי בימים אלה מתנהלת בבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה אותה הגישה התנועה למשילות ודמוקרטיה נגד נשיאת העליון מרים נאור שסירבה לבקשת חופש מידע של התנועה שדרשה ממנה לפרסם את ההמלצות והפרוטוקולים של ועדת השתיים המתנהלת בלי שקיפות ומסננת עבור נאור מועמדים לשפיטה.