הכתבה שפורסמה בעיתון 'מעריב':

בניגוד לחוק ולנוהל: 40% מדוחות מבקר המדינה לא נכתבו
בעקבות בדיקת התנועה למשילות ודמוקרטיה התברר: 40% מהדוחות שמבקר המדינה חויב לכתוב משנת 2010 עד היום לא נכתבו כלל. המבקר: “חייב" פירושו “רשאי"

אבישי גרינצייג 06:04 23/12/2018

סעיף 21 לחוק מבקר המדינה קובע: "המבקר חייב בהכנת חוות דעת בכל עניין שבתחום תפקידיו, אם יתבקש לכך מאת הכנסת, מאת הוועדה (לביקורת המדינה) או מאת הממשלה". אולם חוק לחוד ומציאות לחוד. מאז שנת 2010 עד היום, ב־40% מהמקרים שבהם התבקש המבקר על ידי הכנסת להכין דוחות, הוא לא עשה זאת מסיבות שונות ומגוונות. כך עולה מבקשת חופש המידע שהגישה התנועה למשילות ודמוקרטיה, ומסקנותיה מתפרסמים לראשונה ב"מעריב".
בעקבות פניית “מעריב" בימים האחרונים הבהיר מבקר המדינה כי לדעתו הוא כלל לא חייב להכין את חוות הדעת, למרות לשון החוק החד־משמעית.

“אשר לטענתך כי יש בכך הפרה של חוק מבקר המדינה – הרי שהמשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) מבקרת המדינה לשעבר מרים בן פורת ז"ל, בספרה 'חוק יסוד: מבקר המדינה', סברה שהמילה 'חייב' משמעה 'רשאי'; ההחלטה צריכה להיות בסמכותו של מבקר המדינה, ואין לאלצו להיענות לבקשה". עוד נכתב מטעם המבקר שפירא כי בן פורת נימקה זאת בכך שעקרון אי תלותו של מבקר המדינה המעוגן בחוק היסוד, גובר על סעיף 21 לחוק מבקר המדינה".

 

פרשנות זו של הסעיף, שלפיה חיבור הדוחות נתון לשיקול דעתו של המבקר, נראית תמוהה במיוחד לנוכח העובדה שמבקר המדינה רשאי להכין חוות דעת בכל עניין שבתחום תפקידיו, גם בלא שהתבקש לכך על ידי גורם כלשהו. עוד יש לציין כי בניגוד לטענתו של מבקר המדינה, כלל לא כתוב בחוק היסוד כי המבקר אינו תלוי בכנסת ובוועדה לביקורת המדינה. בחוק נכתב: "במילוי תפקידיו יהיה מבקר המדינה אחראי בפני הכנסת בלבד ולא יהיה תלוי בממשלה".
מחוק חופש המידע עולה כי בינואר 2011 ביקשה הוועדה ממבקר המדינה דאז מיכה לינדנשטראוס להכין דוח על אודות תהליך קבלת ההחלטות בעניין משק הגז, וההשלכות הכלכליות והאסטרטגיות על אוצר המדינה בכלל ועל משק הגז בפרט. מסיבה כלשהי החליט המבקר להימנע מהכנת הדוח, אולם ביולי 2015 כתב מבקר המדינה הנוכחי יוסף שפירא על דעת עצמו דוח ביקורת על מתווה הגז. ביוני 2012 התבקש המבקר על ידי הוועדה לביקורת המדינה לכתוב דוח ביקורת בנושא חשש להליכים לא תקינים במינוי משנה ליועץ המשפטי לממשלה, אולם גם דוח זה מעולם לא נכתב.

"מצופה מנבחרי הציבור לפקח"
נציב ביקורת המדינה מסר כי בירור שנערך עם ראש מטה מבקר המדינה דאז העלה את הדברים הבאים: "בסיכום בעל פה בין מבקר המדינה דאז לבין יו"ר הוועדה דאז אורי אריאל, הוחלט שלא לקיים ביקורת בנושא זה". מבקר המדינה הנוכחי נבחר לתפקידו בחודש מאי 2012 ונכנס לתפקידו בחודש יולי 2012.

מדברים אלה עולה כי בחודש האחרון לתפקידו, נמנע לינדנשטראוס מכתיבת דוח ביקורת על הליך מינוי המשנה ליועץ המשפטי, ללא שיידע את חברי הוועדה.
ביולי 2014 התבקש מבקר המדינה להכין דוח בנושא עיכוב במתן תוצאות מבחני הסמיכה של הרבנות הראשית לישראל, אולם הדוח לא נכתב עד היום. “עקב חקירה משטרתית", טען מבקר המדינה, "לא ניתן היה להשלים את הבירור ולכן הוחלט להתלות אותו".
שנה לפני כן דרשה הוועדה לביקורת המדינה לקבל חוות דעת בנושא מצב ההתאחדות לכדורגל. גם דוח זה לא נכתב, לטענת המבקר בשל “חקירה משטרתית וחשש מפני שיבוש הליכים". גם לאחר שחקירות המשטרה הסתיימו, מבקר המדינה לא החל בבדיקה הנדרשת. למותר לציין כי התנהלות המבקר צורמת במיוחד לנוכח ביקורות שונות של נציבות ביקורת המדינה על התנהלות גופים שלא עמדו בעצמם בהוראות החוק.

בעקבות הנתונים אומר מנהל הפעילות של התנועה משילות ודמוקרטיה, יהודה עמרני, כי "מצופה מנבחרי הציבור לפקח על עבודת הפקידות, ובין השאר גם על עבודת מבקר המדינה, שפועל כשליחם של חברי הכנסת. הוכח שללא פיקוח ובקרה אפקטיביים על עבודת משרד המבקר, הדברים לא מתבצעים בהתאם לחוק. ראוי שמבקר המדינה יקח לתשומת ליבו את הממצאים ויישם את המסקנות במשרדו בהקדם".