ברוח החג המתקרב, אני מדמיין לעצמי את מחשבותיו של מתתיהו החשמונאי רגע לפני שהסתער על המתיוון המקריב על המזבח. מתתיהו בטח הביט סביבו, על כל היהודים אשר עמדו סביב למזבח מבלי למחות, ואולי אפילו שיתפו פעולה, ושאל את עצמו כמה מהם יקומו כנגדו? הרי אם העם סובל בשקט את היוונים ועוזריהם, בטח הם מסכימים בליבם עם המעשים!
אבל אז, כשהמרד מתחיל, פתאום מתחילה האמת להיחשף. העם היהודי ברובו נשאר נאמן, ולאט לאט נענה לקריאתם של מתתיהו ובניו. הרוב הדומם, שפחד לפצות את פיו, התגייס כאשר הגיע מנהיג שהעז לקרוא למרד.
המציאות הזו מזכירה לי את המציאות בימים אלו ממש, כאשר במשך קרוב ל-30 שנה, מאז המהפכה השיפוטית של אהרן ברק, התנהל בית המשפט בישראל כאילו הוא השליט העליון, שפסיקותיו גוברות על רצון הציבור, וכמעט אף אחד לא העז להתבטא כנגדו בפומבי. מבין המעטים שכן העזו לצאת כנגד ההשתלטות של מערכת המשפט על המדינה, זכורים היטב דרור חוטר-ישי ויעקב נאמן, אשר המערכת רדפה אותם עד חורמה.
השנים חלפו, ובית המשפט הלך והעמיק את שליטתו במדינת היהודים. פסל פעם אחר פעם את חוקי המסתננים שנועדו לשמר את אופיה היהודי של המדינה, ופסל פעם אחר פעם את חוקי הגיוס, שנועדו לאפשר לבחורי הישיבות ללמוד תורה. לא רק חוק טל, שנוסח על ידי ועדה שכללה את שופט העליון צבי טל ונציגי היועמ”ש נפסל על ידי בג”ץ, אלא אפילו הגרסה האגרסיבית יותר של שקד ולפיד נפסלה על ידי בית המשפט, שדרש גיוס מלא. כך נפסל גם חוק ההסדרה, שנועד להסדיר אלפי יחידות דיור שנבנו בתום לב ביהודה ושומרון, ואפילו חוק יסוד הלאום עלה על שולחן הניתוחים של בית המשפט.
אלא שלאחר שנים של השתוללות שיפוטית חסרת מעצורים, במערכת הבחירות האחרונה מאס הציבור במציאות הזו, בה הבחירה שלו לכנסת אינה מעלה ואינה מורידה, שכן מעליו יושבים שופטי בג”ץ, ובחר באופן מובהק במפלגות ימין, שהתחייבו כולן לרפורמה במערכת המשפט ולהשבת השלטון לידי הציבור. 64 מנדטים קיבלו מפלגות גוש הימין בבחירות, המאפשרים להן להפוך את הגלגל ולהשיב את השלטון לעם, ואת היהדות למדינה.
אבל כעת, אחרי ששיכרון הניצחון שכח מעט, המתקפה הצפויה של השמאל כנגד כל בדל התבטאות של חבר כנסת ימני או דתי מתחילה לתת את אותותיה. שימו לב איך כל ריאיון, כל הצעת חוק וכל ניסיון לתיקון נתקלים מיד במקהלה מתוזמרת של זעקות שבר בתקשורת, ראיונות טלוויזיוניים על “סוף הדמוקרטיה” ועצומות של “אנשי רוח” מטעם עצמם. ההתקפות הללו אולי נראות לנו מגוחכות, אבל יש להן השפעה על חברי הכנסת.
חברי הכנסת של הימין סופגים פעם אחר פעם את המתקפות התקשורתיות, מביטים ימינה ושמאלה, ושואלים את עצמם, אולי כמתתיהו בזמנו – האם באמת הציבור איתנו? אולי זעקות השבר של השמאל משכנעות גם את מצביעי הימין?
לכן דווקא עכשיו, לאחר הניצחון בבחירות, חשוב לחזור ולהזכיר לנבחרי הציבור, ולכל המפלגות בגוש הימין – בחרנו בכם בשביל שתשלטו! בחרנו בכם בשביל שתהיה כאן מדינה יהודית, שנשלטת ע”י הציבור, ולא על ידי אליטה קטנה ומנותקת של שופטים הממונים מטעם עצמם על המוסר!
חשוב להזכיר לחברי הכנסת שאנחנו איתם, תומכים בהם ומגבים אותם, אבל רק בתנאי שלא יכנעו לתעמולה, ויקיימו את מה שהבטיחו.
אנחנו כאן בשביל להזכיר להם את מאמר מרדכי: “אם החרש תחרישו בעת הזאת, רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר”, אבל אתם -אתם ומפלגותיכם תאבדו אם לא תעמדו במילתכם.
עו”ד זאב לב – היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה
