השופטים דחו את ערעור התנועה למשילות ודמוקרטיה שדרשה שקיפות למרות שטענותיה המשפטיות התקבלו. הנימוק: “אופיה המיוחד של הוועדה למינוי שופטים”.
בשנים האחרונות מפעילים נשיאי בית המשפט העליון ועדה שמסננת מועמדים לשפיטה ועצם קיומה נשמר בחשאיות עד לאחרונה. במשך השנתיים האחרונות ניהלה התנועה למשילות ודמוקרטיה הליך משפטי ארוך מול הנהלת בתי המשפט ונשיאת העליון הקודמת בדרישה לחייב בשקיפות את עבודת ועדת השתיים בה חברות שתי שופטות בדימוס המסננות עבור נשיאת העליון מועמדים המעוניינים בקידום מבתי המשפט השלום לבתי המשפט המחוזיים.
לאחר שדרישת התנועה לחשיפת ההמלצות והפרוטוקלים של הועדה בהתאם לחוק חופש המידע לא התקבלה היא עתרה לבית המשפט המחוזי ואף לבית המשפט העליון שדן בערעור התנועה.
השופטים פוגלמן, סולברג ועמית החליטו לדחות את בקשת התנועה ולפטור את הועדה המסננת שופטים משקיפות, זאת למרות שהתנועה הסתפקה בקבלת המידע בלי פרטים אישיים שעלולים לזהות מועמדים ולפגוע בפרטיותם. בפסק הדין ציין השופט פוגלמן כי אמנם דרישה דומה שהוגשה בעבר הנוגעת לחשיפת עבודת ועדת בדיקת המינויים בחברות הממשלתיות התקבלה בבית המשפט העליון, אך כאן לדברי פוגלמן העניין שונה “בשל אופיה המיוחד של הוועדה למינוי שופטים” ובשל “השוני בין הדרישות ממועמדים לשיפוט ולמשרת דירקטור בחברה ממשלתית”. פסק הדין דחה את הדרישה לשקיפות למרות שהשופטים קיבלו את כל טענות התנועה למשילות שטענה כי חוק חופש המידע חל בנושא.
בתנועה אומרים כי יש להצר על כך שבית המשפט העליון בחר לקבוע שהליכי מינוי השופטים ימשיכו להתנהל באפילה.
היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה, עו”ד שמחה רוטמן מסר בתגובה כי “קביעותיו העקרוניות של בית המשפט העליון לפיהן חוק חופש המידע חל על וועדת השתיים, וכי גילוי המידע בדבר הליכי מינוי שופטים מתחייב גם בשל “אינטרס הציבור בחשיפת מידע על אודות הליך בחירת שופטי ישראל”, הן קביעות חשובות ביותר. חבל מאוד שלמרות קביעות עקרוניות אלה, בחר בית המשפט להטיל בפועל איפול מלא על דיוני וועדת השתיים, גם בנושאים שאינם נוגעים לפרטיותם של המועמדים”.
מנהל הפעילות של התנועה למשילות ודמוקרטיה, יהודה עמרני מסר: “שוב ושוב מגלה הציבור הישראלי כי לשופטי בית המשפט דין אחד, ולפשוטי העם דין אחר. אין כל הצדקה לכך שהליך בחירת השופטים יקבל מבית המשפט העליון “הנחת סלב”, ויזכה לחיסיון שאין לו אח ורע במערכת הציבורית. חשאיות זו אינה תורמת לאמון הציבור בהליך בחירת השופטים ובטוהר השיקולים המלווים בחירה זו, ומציפים את הצורך להעביר את בחירת השופטים לידי נבחרי הציבור ברשות המבצעת וברשות המחוקקת, בדומה לנהוג ברוב המוחלט של מדינות העולם”.פסק דין בית המשפט העליון לקריאה
