“היה ראוי להסדיר מעמדו של מר נפתלי בהסכם ברור ומפורט על מנת למנוע מיני הנחות על שיקולים זרים שנשקלו כביכול על ידי הדרגים הגבוהים ביותר במערכת אכיפת החוק.”
בעקבות תלונה של התנועה למשילות ודמוקרטיה בעניין אי הסדרת מעמדו של מני נפתלי כעד מדינה בפרשת המעונות, נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, מותח ביקורת חריפה על פרקליט המדינה ועל היועץ המשפטי לממשלה בתשובה שנשלחה לתנועה.
רוזן קובע במכתבו כי הדרגים הבכירים ביותר בפרקליטות המדינה ביניהם פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, והיועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה ויינשטיין, פעלו באופן שאינו מתיישב עם הנחיות היועמ”ש בעניין עדי מדינה. הנציב מוסיף כי “בחוכמה לאחר מעשה, מוחוור לכל, כי היה ראוי להסדיר מעמדו של מר נפתלי בהסכם ברור ומפורט”.
בנוסף, מותח רוזן ביקורת חריפה על היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שנמנע מלענות לתלונה למרות שנשלחו אליו 8 מכתבים על ידי נציב התלונות, וכותב כי “ההזדמנויות הנאותות הרבות שניתנו לד”ר מנדלבליט להשיב, לא נוצלו כהלכה”.
התנועה למשילות ודמוקרטיה הגישה ביוני 2019 תלונה לנציבות על החלטת רשויות התביעה להעניק למני נפתלי מעמד של עד מדינה במסגרת ההליך הפלילי בפרשת מעונות ראש הממשלה מאחר והדבר נעשה מבלי שהתקיימו התנאים המהותיים לעריכת הסכם עד מדינה בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא, ובין היתר, ללא עיגון ההסכמות בכתב.
בספטמבר 2019 שלחה התנועה מכתב למשרד המשפטים בו נטען כי בניגוד להנחיות היועמ”ש, לא מוצו אפיקי חקירה חלופיים קודם להענקת החסינות ולא נבדקו ראיות קודמות נגד שרה נתניהו. כמו כן, לא נערכה בדיקה מספקת האם נפתלי הוא למעשה העבריין העיקרי בפרשה ולא נבחנה מידת אמינותו. בנוסף נטען כי לא ניתן לדעת האם הפרקליטות בחנה את קיומן של ראיות תומכות לעדותו של נפתלי ולא נעשה מאמץ להתנות את הסכם עד המדינה, שכלל לא נערך בכתב, בענישה ולו מינימלית.
לטענת התנועה למשילות ודמוקרטיה, האופן והעיתוי בהם התגבשו ההסכמות בין מר נפתלי לרשויות החקירה בכל הנוגע לעדותו בתיק, מעוררים תהיות בדבר המניעים שעמדו ביסוד ההסכם. זאת במיוחד כאשר מני נפתלי הודיע כי חלק ממניעיו הוא הרצון להפיץ את טענותיו בכלי התקשורת.
בעקבות התלונה והחלטת הנציב רוזן, החליטה פרקליטות המדינה להבהיר ולחדד את הנהלים בעניין הבטחות הניתנות לעדים מסוגו של מני נפתלי.
