בדיון שנערך בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום רביעי ה13.7.16, בהצעת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופטת (בדימוס) הילה גרסטל מתחה ביקורת קשה על ארגון פרקליטי המדינה. הוועדה דנה היום בדרך מינוי הנציב ובאופן סיום כהונתו.
עפ”י הצעת החוק הממש לתית, הנציב ימונה ע”י שר המשפטים בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. ואילו לפי הצעת החוק של ח”כ ציפי לבני, הנציב ימונה ע”י ועדה ציבורית. לבני אמרה כי היא מציעה שהוועדה הציבורית תהיה עצמאית בדומה לוועדה שנקבעה בחוק השידור הציבורי.
השופטת בדימוס גב’ הילה גרסטל, לשעבר נציבת תלונו ת הציבור על מייצגי המדינה בערכאות אמרה “סוף סוף אני יכולה להביע את דעתי בצורה חופשית כאזרחית מן השורה. לא הייתה לי את ההזדמנות הזו עד היום, כיוון שהייתי בשירות המדינה. ארגון הפרקליטים התנגדו למינוי שלי, עוד לפני שהמינוי הובא לאישור הממשלה. אף שכלפי חוץ הארגון טען שהוא מתנגד רק לתלונות הפרטניות, היה חוסר שיתוף פעולה לאורך כל השנתיים של קיום הגוף. השופט גולדברג קבע שיש צורך להפריד בין מנגנון הביקורת המערכתית, לביקורת הפרטנית. דעתי היא, שהפיצול לא נכון, לציבור ולא למבוקרים. לא נכון שיהיו שני מבקרים לפרקליטים. גוף אחד מקצועי, טוב יותר גם למדינה מבחינת משאבים. הנציב חייב להיות עצמאי ולפעול ללא מורא לא במינויו ולא בהפסקת כהונתו. הביקורת המערכתית לא מטרידה את הפרקליטות ולא את ארגון הפרקליטים. בתחילה, הם שיתפו פעולה עד שיצא הדו”ח שהצביע על כשלים מערכתיים רבים, כשלים שלא שנויים במחלוקת. אז התחילה ביקורת על פרסום הדוחות לציבור. נעשה ניסיון למנוע את פרסומו של כל דו”ח בצורות שונות. בפניה לשרה, לבית המשפט או אלי.”
גרסטל הוסיפה ואמרה “כאזרחית, חשוב לי שהפרקליטות תהיה חזקה ותעבוד ללא מורא ולא תנצל את כוחה הרב לרעה, או תמסור לציבור מידע לא נכון. הכוח שבידי הפרקליטות רב מכח השופטים, הם חורצים גורלות. נתקלתי בדמגוגיה ובדה לגיטימציה, נגד הנציבות וכן כנגדי אישית. הייתה החלטה ללכת על הראש שלי באופן אישי. אבל סלחתי ויצאי מהמערכת. לא יזמתי את הקמת מערך הביקורת, נקראתי לדגל ובצעתי את מלאכתי נאמנה. על מנת שהביקורת תחזק את אמון הציבור, שמתי על עצמי כבלים שלא הייתי צריכה. אולם ארגון הפרקליטים פגע באמון הציבור בפרקליטות.”
בנושא ההצעה לפצל את גוף הביקורת לשני גופי ביקורות, אמרה גרסטל “אם ההצעה לשני גופים עצמאיים, שיפעלו תחת שני נציבים, יתכן שזה רעיון לא רע. שניהם יהיו כשירים לכהונת שופט עליון עם מנגנונים אפקטיביים, תהיה ביניהם תחרות לאפקטיביות, נצא נשכרים מכך. אף שיש בכך סיכונים של השגת גבול ביניהם. לגוף מאוחד יש יתרונות. בכך שאתה מקבל פרספקטיבה שהתלונות אינם אישיות.”
ח”כ יעל גרמן אמרה “אני מאוד חוששת מהתערבות פוליטית בהצעה הנוכחית. השארת המינוי בידי שר, עלולה לפגוע בתביעה. אני מעוניינת להרחיק את הגורמים הפוליטיים ממינוי הנציב.
ח”כ בני בגין אמר “לא כל המינויים של ועדות מקצועיות, היו מוצלחים. לעיתים המינויים מושפעים מאיזה עיתון או כתבה.
יו”ר הוועדה ח”כ ניסן סלומינסקי אמר “שרת המשפטים הנוכחית וקודמתה מבקשות לחזק את הפרקליטות ולא להחליש אותם. איזה אינטרס יכול להיות לשר, למנות מבקר חלש? אם הוא מבקש לפגוע, הוא לא ימנה את המבקר ואז יהיה לשר הרבה יותר נוח. בנושא חברותו של היועץ המשפטי לממשלה בוועדה אמר סלומינסקי “היועמ”ש נותן הנחיות לפתוח בחקירות הכי רגישות, לא נסמוך עליו בהליך מינוי או פיטורי הנציב?”
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו”ד רז נזרי השיב לטענות ואמר לחברי הכנסת, “120 חברי כנסת בוחרים את מבקר המדינה אף שהוא מבקר אתכם. כך גם נציב תלונות הציבור על שופטים, נבחר ע”י ועדה בה חברים שופטים שיבוקרו על ידו. כך שהטענה שהמבוקר לא יכול להתמנות ע”י המבקר, לא נכונה, זה מודל קיים. אנו סבורים שהיועץ המשפטי לממשלה צריך להיות חלק מבחירת הנציב, על מנת לאזן ולשמור על עצמאות הוועדה. בדומה למבקר משרד ממשלתי שנבחר ע”י ועדה, ומנכ”ל המשרד חבר בוועדהשבוחרת אותו. נזרי לא התנגד להצעה שהנציב יהיה כשיר להתמנות לשופט בבית המשפט העליון. נזרי הוסיף ואמר כי המגמה שלנו, היא להכניס לנציבות את מערכת התביעה הצבאית המבצעית אלו שמגישים תביעות על פשעי מלחמה. בעניין התביעה המשטרתית אמר נזרי “יש הסכמה שהביקורת הפרטנית תבוצע גם על התביעה המשטרתית. אולם הביקורת המערכתית, תהיה עצמאית.
דבריה של גרסטל נקטעו עקב יציאתו של יו”ר הוועדה לדיון שנערך בוועדת הכנסת בנושא חוק ההדחה. מ”מ יו”ר הוועדה ח”כ בני בגין ביקש מגרסטל לשוב לדיון הבא בהצעת החוק ולסיים את דבריה.
נציגת ועד הפרקליטים עו”ד לימור פלד הציעה שהנציבות תוקם במשרד מבקר המדינה. לדבריה “אין חיצוני עצמאי ואובייקטיבי יותר ממבקר המדינה. גם הביקורת על מערכת הביטחון הוקמה בתוך מבקר המדינה. זה יחזק את המבקר. אם נקים גוף נוסף, זה יעביר מסר שמבקר המדינה חלש. גם חברתה לוועד עו”ד גלי חדאד טענה כי ראוי שהביקורת תיערך במקום הכי טבעי לביקורת.
ח”כ יואב בן-צור אמר “לא תמיד מי שחשב שמינה את מקורבו, בסופו של דבר עשה את דברו של הממנה. אין שום השפעה, לא לתפיסה ולא לכיפה. כנראה שלאנשי מקצוע יש תפיסה מקצועית. אני תומך בדעת ועד הפרקליטים שהנציבות תהיה יחידה אורגנית בתוך מבקר המדינה.”
היועץ המשפטי של המשרד לבטחון פנים עו”ד יואל הדר הציע להוסיף לחוק את ההסכמה של שרת המשפטים והשר לבטחון פנים, כי מינוי הנציב, יהיה בהסכמת השר לבטחון פנים. עו”ד רז נזרי הופתע מההצעה וביקש מעו”ד הדר שהנושא יובא לדיון בדיונים הפנימיים ולא יפתיע את הוועדה בהצעות שלא נדונו. נזרי טען כי מבדיקה שערך, ההצעה לא מקובלת על שרת המשפטים. מאידך, הדר טען, שבדיקה שלו מעלה שההצעה מתואמת בין השרים.
מ”מ יו”ר הוועדה ח”כ בני בגין ביקש שהממשלה תבוא לוועדה בקול אחד. כדי להפיג את המתח שנוצר בדיון, בגין עבר לסעיף שקובע את סיום כהונתו של הנציב ושאל “האם יש למישהו התנגדות להמשך כהונתו של הנציב אחר פטירתו? והעלה חיוך גדול על פני כל המשתתפים בדיון.
