אופן מינוי שופטים בישראל, ובעיקר אופן המינוי של שופטים לבית המשפט העליון, הוא הליך פגום באופן מהותי, חריג מאוד ביחס לעולם, והוביל לסדרת פרשיות שחיתות מחד ולמונוליטיות רעיונית בבית המשפט העליון מאידך. על העובדות הללו אין כבר כמעט מחלוקת בחברה הישראלית.
בהתאם, שינוי אופן מינוי השופטים לבית המשפט העליון היה אחד הנושאים המדוברים במערכת הבחירות, ועמד בלב הרפורמה המשפטית שהציגו שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן. אופן מינוי השופטים לעליון הוא גם אחת הסוגיות המרכזיות ביותר ב"משא ומתן" המתנהל בבית הנשיא בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה.
במציאות פוליטית אחרת, עניינית יותר ופחות דווקנית, מצופה היה מכל הצדדים למשא ומתן לדרוש להקפיא כל כינוס של הוועדה לבחירת שופטים עד להגעה להסכמות על הדרך בה ישונה הרכב הוועדה, ועל אופן מינוי השופטים העתידי. הרי אין היגיון להמשיך למנות שופטים לפי שיטה לגביה כולם מסכימים שהיא פגומה, בו בזמן שמתנהלים מגעים לשינויה.
אלא שאנחנו לא חיים במציאות נורמלית. נציגי האופוזיציה לשיחות בבית הנשיא, ובפרט גדעון סער ואנשיו, מעדיפים לאבד עין – לפגוע במדינה ולמנות שופטים גרועים – רק בשביל להוציא לליכוד שתי עיניים, ולהציג סוג של ניצחון פוליטי. כך יצאה השבוע דרישה משורות האופוזיציה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בהרכב הנוכחי, ולפעול לביצוע מינויים, כתנאי להמשך השיחות בבית הנשיא.
הדרישה המוזרה הזו חושפת כמובן את חוסר תום הלב הבסיסי עמו ניגשים אנשי האופוזיציה ל"שיחות" בבית הנשיא. עצם הניסיון לקבוע עובדות בשטח באותם הנושאים עצמם לגביהם אמור להתנהל המשא ומתן, מראה מה חושבים אנשי האופוזיציה על המשא ומתן וסיכויי ההצלחה שלו. מדובר למעשה בניסיון להרוויח זמן, להתיש את הקואליציה, ולהרוויח נקודות בקרב מפגיני קפלן.
הציפייה הבסיסית משר המשפטים היא לדחות את הדרישה הזו על הסף. שר המשפטים יודע טוב יותר מכל אדם אחר כמה גרועה שיטת המינוי הנוכחית. הוא הקדיש את כל הקריירה הפוליטית שלו לניסיון לשנות את השיטה, וכעת, כאשר קיבל את הכוח מהציבור לפעול לשינוי, אסור לו להיכנע ולהמשיך למנות בשיטה המושחתת הישנה.
כמובן, ככל ולוין ימנע מלכנס את הוועדה, צפוי מטר עתירות לבג"ץ מצד חברי כנסת וארגוני שמאל שיבקשו את התערבות בית המשפט בשיקול דעתו של שר המשפטים. אמנם בעבר דחה בית המשפט העליון עתירות מצד ארגוני ימין שדרשו לכנס את הוועדה, אולם מי יודע מה יפסוק בית המשפט הנוכחי, אשר מעורב בלב הוויכוח הציבורי ונשיאתו מתנהלת כשחקנית פוליטית לכל דבר?
אולם, גם במקרה שהעתירות יתקבלו ובית המשפט יכפה על שר המשפטים לכנס את הוועדה, עדיין יוותרו לשר שתי אפשרויות. האחת, להבהיר כי החלטת בית המשפט התקבלה תוך ניגוד עניינים חריף של הנשיאה חיות, ולהתעלם ממנה. האפשרות השנייה היא לכנס את הוועדה, אולם תוך תיאום בין כלל השותפות לקואליציה בדבר שני חברי הכנסת שימונו בה.
נזכיר כי בוועדה לבחירת שופטים בהרכבה הנוכחי חברים שני שרים, שני נציגי לשכת עורכי הדין, שלושה שופטי בית המשפט העליון ושני חברי כנסת המתמנים בבחירות חשאיות בכנסת. בעוד שבעבר נבחרו לתפקיד נציג מטעם האופוזיציה ונציג מטעם הקואליציה, הרי שאין נוהג קבוע בעניין.
כך למשל בחרה הכנסת ה-19 שני חברי כנסת משורות האופוזיציה כנציגי הכנסת בוועדה, ואילו הכנסת ה-23, בה מפלגת 'כחול-לבן' הייתה חברה בקואליציה, מינתה שני חברי כנסת מהקואליציה. עתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד המינוי נדחתה בקביעת בית המשפט כי לא התפתח נוהג מחייב בנושא.
לאור המצב המשפטי הברור, ולאור חוסר תום הלב וחוסר ההגינות בהתנהלות האופוזיציה, חייבת הקואליציה לגבות מחיר מהאופוזיציה על אופן התנהלותה. גם אם לא תהיה כל ברירה והוועדה לבחירת שופטים תכונס, חשוב שיהיו שם אנשי קואליציה רבים ככל האפשר, על מנת למנוע מינויים גרועים, וכמובן למנוע כל ניסיון למנות שופטים לבית המשפט העליון טרם חקיקת הרפורמה.
עו"ד זאב לב הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה
