[email protected] | 050-000-0000

ממשלת מעבר או ממשלת מנדלבליט

ממשלת מעבר או ממשלת מנדלבליט?

עו”ד זאב לב, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה

מה המשותף למינוי פרקליט מדינה, השקת תוכנית כלכלית להנעת המשק, מינוי מפכ”ל המשטרה וההחלטה על העברת גל”צ ממשרד הביטחון? נכון, כולן פעולות שהיועץ המשפטי לממשלה אוסר על הממשלה לבצע לאחר התפזרות הכנסת, בתקופה בה הממשלה הינה “ממשלת מעבר”.

עוד טרם שצוללים לפרטים, חשוב להבין שהקביעה לגבי ממשלת מעבר והמגבלות עליה אינה מצויה בחוק, שכן חוק יסוד הממשלה דורש קיומה של רציפות שלטונית, ואינו מבחין בין סמכויות הממשלה טרם פיזור הכנסת ולאחר פיזור הכנסת. כל המגבלות נוצרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, וחלקן גובו בפסיקת בג”ץ, בטענה שיש לרסן את הממשלה בתקופה שטרם בחירות.

במבט ראשון נראה אולי כי יש לנו כאן דוגמא בה היועמ”ש מתנהל בצורה שקולה ונבונה יותר מאשר המחוקק, כאשר הוא אמנם ממציא מגבלות ממוחו הקודח, אולם באמת, למה לא להגביל מעט את פעילות הממשלה לתקופה קצובה, רק עד לאחר שיערכו בחירות ותוקם ממשלה חדשה?

אלא שהמציאות, מתברר, מלמדת אותנו שוב שהמחוקק חכם יותר מפרשניו המתחכמים של החוק. התוצאה של המגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על הממשלה, הובילו למצב בו במשך למעלה משנתיים תפקדה ממשלת ישראל ללא מפכ”ל משטרה, וכבר שנה ורבע לא מונה פרקליט מדינה קבוע, ובינתיים לא מושקת תוכנית כלכלית עדכנית להצלת המשק הישראלי ומאות אלפי משפחות ישראליות שנפגעו בתקופת הקורונה.

כמובן, המגבלות הדרקוניות הללו שיצר היועמ”ש בגיבוי בג”ץ, בולטות בחריגותן לאור פסיקת בג”ץ בעבר, כאשר איפשר לאהוד ברק, למשל, לנהל מו”מ עם הפלסטינאים בתקופת בחירות, ובדומה התיר לאהוד אולמרט לדון עם הסורים על עתיד רמת הגולן לאחר שהתפטר מתפקידו.

ושוב, יקשה הקורא, כמה נזק יכול להיגרם ממגבלות מסוימות לתקופה מוגבלת שיוטלו על הממשלה? בדיקה עדכנית של התנועה למשילות ודמוקרטיה מעלה כי ב-15 השנים האחרונות הייתה הממשלה בתקופה שתחת המגבלות משך 1,520 יום!  מגבלות היועמ”ש שהוטלו ללא כל מקור בחוק יצרו מצב שבו משך למעלה מ-4 שנים מתוך תקופה של 15שנה אין במדינת ישראל ממשלה מתפקדת. משרות לא מאוישות, משימות לא מבוצעות, והאזרחים והמשק הישראליים סופגים את הנזק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *