[email protected] | 050-000-0000

שאלון למפלגות בעניין מערכת המשפט לקראת הבחירות לכנסת ה-24

מינוי שופטים

רבים תולים את צניחת האמון במערכת המשפט באופן בחירת שופטי בית המשפט העליון. האם תתמכו בשינוי שיטת מינוי השופטים באופן שידמה למקובל במדינות מערביות אחרות, כך שהמינוי יעשה על ידי נבחרי ציבור בלבד? אם לא, באיזו שיטת מינוי שופטים תתמכו?

ימינה – כיום התהליך נסתר ונוטה להיות מועדון סגור. נגדיל את כוחם של נבחרי הציבור בוועדה לבחירת שופטים, ונחייב שימוע בכנסת למועמדים לבית המשפט העליון. נקדם שימוע פומבי, כמקובל במדינות אחרות בעולם, במסגרת ועדת החוקה של הכנסת.

הציונות הדתית – פרסמה תוכנית לרפורמה מקיפה במערכת המשפט, שאותה יובילו יו”ר המפלגה ח”כ בצלאל סמוטריץ’, ועו”ד שמחה רוטמן, מייסד התנועה למשילות ודמוקרטיה. המפלגה לא תיכנס לממשלה מבלי שבהסכמים הקואליציוניים ייכלל ביצוע הרפורמה באופן מיידי ובמסגרת תוכנית מאה הימים. הרפורמה תכלול שורת תיקונים ובהם שינוי שיטת בחירת השופטים ומעבר לשיטה שבה שופטים ימונו על ידי הכנסת בהמלצת שר המשפטים ולאחר שימוע פומבי.

תקווה חדשה – הציגה מצע מקיף בתחום מערכת המשפט אשר נמצא באתר שלנו. אנו באים לתקן את מערכת המשפט מתוך גישה ממלכתית, לא להרוס. בנושא שיטת מינוי השופטים אנו מציעים לערוך שימוע פומבי למועמדים לשפיטה בבית המשפט העליון. במסגרת השימוע יש לאפשר לחברי הוועדה למינוי שופטים ולציבור ללמוד על תפיסות היסוד של המועמדים, תפיסת פרשנות החוקים שלהם, האיזון הראוי בין ערכים שונים ועוד. שיטה זו תגביר את האמון במערכת המשפט ובאופן בחירת השופטים.

ש”ס – לא ניתן להכחיש כי קיימת בעיה אמיתית באופן בו מתנהלת מערכת המשפט ובעיקר בית המשפט העליון. צניחת האמון במערכת המשפט היא סימפטום לבעיה זו, ולא ניתן לטפל בה מבלי לבצע טיפול שורש במערכת שלא מכבדת כהלכה את הפרדת הרשויות במדינת ישראל, את הממשלה, את הכנסת ואת הציבור שבחר בהן. מרגע שבית המשפט העליון החל לשלוח ידיו באופן שגרתי וללא בושה לסוגיות פוליטיות וערכיות רגישות ביותר, והחלטותיו משקפות את דעותיהם המוקדמות של השופטים היושבים בהרכב ולא את הדין ומצוות המחוקק, חובה לשקול ברצינות ובחיוב לשנות את שיטת מינוי השופטיםבאופן שייתן משקל רב יותר לעמדות הערכיות של הציבור כפי שהן משתקפות באמצעות נבחריו.

מרצ – ה”צניחה” של אמון הציבור במערכת המשפט נובעת מהתקפה פרועה וחסרת רסן של ראש ממשלה העומד למשפט ועושה הכל כדי להתחמק ממנו, כולל הרס אמון הציבור במערכת המשפט. את המערכה הזו מלווים משאבים רבים, כולל כסף זר ועלום שמקורותיו מוסתרים מהציבור, והיא מיושמת גם על ידי חלק מהארגונים החתומים על שאלון זה. הוועדה לבחירת שופטים היא מופת לאיזון הנכון שבין נבחרי ציבור למערכת המשפט, והיא נחשבת למודל מוערך בעולם כולו.השינוי היחיד שיש לעגן בחקיקה ביחס לוועדה לבחירת שופטים הוא ייצוג של ח”כ מהאופוזיציה בוועדה, מסורת ארוכת שנים שנועדה להבטיח ששופטי ישראל ייבחרו על ידי נציגות כלל האזרחים, מסורת שהופרה ברגל גסה על ידי קואליציות נתניהו, ובהן זו הנוכחית עם גנץ.

יש עתיד – באופן מסורתי נהוג למנות אחד מחברי הכנסת מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה, אולם נוהג זה שונה בשנים האחרונות והשפיע באופן ישיר על הליך בחירת המועמדים, על ידי חיזוק הבריתות הפוליטיות בו. יש עתיד מאמינה בטוהר הליך הבחירה ובהסכמה דמוקרטית על המינויים, בד בבד עם מתן מקום למגוון הקיים בציבור הישראלי. על כן בכוונתנו לעגן בחוק יסוד השפיטה את חובת כהונת חבר כנסת מהאופוזיציה לצד חבר כנסת מהקואליציה בוועדה למינוי שופטים, כך שבכל עת יהיה נציג אופוזיציה חבר בוועדה. זאת כדי לשקף את נציגות הציבור כפי שמתקיימת הלכה למעשה בחברה הישראלית, וכדי לחזק את האמון ואת הלגיטימציה הציבורית בהליך הבחירה.

העבודה – שיטת מינוי השופטים בישראל במתכונתה הנוכחית היא טובה ביסודה, והיא מבצעת את התכלית העיקרית שלה: ערכאות בתי המשפט ברובן הגדול מלאות בשופטות ושופטים מקצועיים וראויים, אשר עובדים יום וליל כדי לעשות משפט צדק ללא מורא וללא חשש ממשוא פנים. קיים חשש אמיתי ולא בלתי מבוטל שבאקלים הפוליטי הנוכחי, כשראש הממשלה הוא אדם הנאשם בעבירות שחיתות חמורות, שינוי שיטת מינוי השופטים על דרך של הליך שימוע פומבי יביא לפוליטיזציית יתר בהליך המינוי, ולכך ששופטות ושופטים ישטחו משנתןם באופן שמתכתב בצורה ישירה עם האג’נדה של נבחרי הציבור ששאלת המינוי תלויה לחלוטין בהם. זהו מדרון חלקלק שעלול להפר בבוטות את עקרון הפרדת הרשויות ואת השארת מערכת המשפט הישראלית כמערכת עצמאית ובלתי תלויה.

יהדות התורה – תומכת בשינוי שיטת בחירת השופטים. לטעמנו, השיטה הנוכחית שבה “חבר מביא חבר” פסולה מיסודה ומובילה למצב של שלטון אליטיסטי ומנותק מהעם. אנו סבורים כי מערכת המשפט זקוקה לריסון מהותי, וכי סמכויות השלטון במדינת ישראל צריכות להינתן בידי נבחרי העם, כולל מינוי השופטים.

ממפלגת הליכוד לא נמסרה תשובה.

ממפלגת כחול לבן לא נמסרה תשובה.

מהרשימה המשותפת לא נמסרהתשובה.

ממפלגת רע״מ לא נמסרה תשובה.

סיכום:

בעד שינוי השיטה: ימינה, הציונות הדתית, תקוה חדשה, ש”ס, יהדות התורה

נגד שינוי השיטה: מרצ, יש עתיד, העבודה

פיצול תפקידי היועמ”ש

במדינת ישראל, בניגוד לנהוג בעולם, היועץ המשפטי לממשלה אוחז בסמכות הייעוץ והייצוג של הממשלה ועומד גם בראש התביעה. האם תתמכו בפיצול תפקידי היועמ”ש בדומה לנהוג בעולם?

תקוה חדשה – אכן, מודל היועץ המשפטי לממשלהבישראל הוא יחיד מסוגו בעולם ומגלם בתוכו ניגוד עניינים אינהרנטי: מחד, הוא מסייע לשרי הממשלה ומנפיק להם חוות דעת באופן שוטף כיצד עליהם לנהוג. מאידך, הוא עומד בראש התביעה הכללית, כך שהוא המחליט בסוגיות של חקירה והעמדה לדין של הדרג הפוליטי. לכן, אנו תומכים בפיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה, וזאת באמצעות העברת סמכויות ראש התביעה הכללית לפרקליט המדינה, כך שהיועץ המשפטי לממשלה יוכל לבצע את תפקידו ללא ניגודי עניינים.

ימינה – תתמוך בפיצול התפקיד ויצירת תפקיד תובע כללי סמכויותיו הרבות של היועמ”ש עלולות להעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו של היועמ”ש כראש התביעה הכללית, ובין תפקידיו האחרים כיועץ לממשלה ושריה. ביסודו, תפקיד ראש התביעה הכללית הוא תפקיד מעין שיפוטי, והוא שונה במהותו מתפקידיו האחרים של היועמ”ש.

ש”ס – היועץ המשפטי לממשלה מחזיק בסמכויות שאין להן אח ורע בעולם המערבי. בהחלט יש מקום לבחון חלופות למצב הקיים, בהן חלופות שאומצו במדינות שונות בעולם, באופן אשר יבטיח הן את עצמאות ואיכות הייעוץ המשפטי שיינתן לממשלה, והן את הגינות ועצמאות הגוף האחראי על התביעה הפלילית. בעולם המערבי קיים מגוון רחב של מודלים לחלוקת סמכויות בין גופי התביעה והייעוץ השונים, וראוי שהבחינה שתיעשה בישראל בזהירות ובעיון תתבסס על ניסיונותיהן של אותן מדינות.

הציונות הדתית – הפרק השני ברפורמת הציונות הדתית לתיקון מערכת המשפט פיצול סמכויות היועמ”ש לממשלה.נפצל ונגדיר בחקיקה את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשלושה תפקידים נפרדים: היועץ המשפטי לממשלה,שיעסוק בייעוץ לממשלה, בסיוע בניסוח חקיקה וכדומה; התובע הכללי, שיעמוד בראש מערכת התביעה הפלילית;מייצג המדינה בערכאות, שיעמוד בראש מערך הייצוג בתביעות אזרחיות ומנהליות בפני בתי המשפט השונים. במקביל נקבע כי עצותיו של היועמ”ש אינן מחייבות, וכי היועמ”ש לא יוכל להתייצב בערכאות ולייצג עמדה שנוגדת את עמדת הממשלה שאותה הוא מייצג.

מרצ – שוב, השאלה כאן מטעה. ישנם מודלים שונים בעולם ולא ניתן לדבר על “הנהוג בעולם”. מרצ מתנגדת בחריפות לפוליטיזציה של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, ופגיעה בשומרי הסף שאמונים על שלטון החוק. מרצ מתנגדת לכל צעד שנועד לפגוע בעצמאות מערכת המשפט הישראלית: בתי המשפט, מוסד היועץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית.

ישעתיד – כל הצעה לרפורמה במערכת המשפט, לרבות שינוי בהגדרת תפקידיושל היועמ”ש, ייבחנו באופן נקודתי וענייני ככל שיוצעו הצעות קונקרטיות ומפורטות לעניין.

העבודה – כל עוד המציאות הפוליטית והמשפטית בישראל היא כזו שבראש הממשלה עומד אדם הנאשם בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, אין מקום לבצע פיצול בתפקידי היועמ”ש. מהלך כזה יש בו כדי להשפיע באופן מסוכן על ההליך המשפטי המתנהל כנגד ראש הממשלה. כשנגיע, בתקווה גדולה במהרה, ליום שבו הממשלה והעומד בראשה יהיו נקיים מכל חשד לעבירות שחיתות, ניתן יהיה לבצע בחינה מחודשת של הצורך לשינוי סדרי העבודה של מוסד היועץ המשפטי לממשלה. שינוי זה יידרש להתבצע בראייה מושכלת ומקצועית, ששמה בראש סדר העדיפויות את היכולת של היועץ המשפטי לממשלה להבטיח את עקרון שלטון החוק ולסייע לממשלה הנבחרת לממש את מדיניותה במסגרת גבולות הדין.

יהדות התורה – המצב הנוכחי שבו היועמ”ש מחזיק גם בראשות התביעה אינו תקין, והוא יוצר מצב בלתי נסבל שבו פקיד מחזיק בכוח רב מול שרי הממשלה ונציגי הציבור. לפיכך אנחנו תומכים בהפרדה מוחלטת בין התפקידים.

ממפלגת הליכוד לא נמסרה תשובה.

ממפלגת כחול לבן לא נמסרה תשובה.

מהרשימה המשותפת לא נמסרה תשובה.

ממפלגת רע״מ לא נמסרה תשובה.

בעד פיצול תפקידי היועמ”ש: ימינה, תקוה חדשה, ש”ס, הציונות הדתית, יהדות התורה

נגד פיצול תפקידי היועמ”ש: מרצ

מוכנים לשקול: יש עתיד, העבודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *