אם לפי שיקול דעתו של השר יש בעיה לקיים הפגנה בעלת אופי מסוים בזמן לחימה, והקצאת הכוחות לטובת קיומה, פוגעת בביטחון המדינה באמצע הלחימה, זו לא רק זכותו אלא חובתו ואחריותו להנחות את המשטרה שלא לאפשר את קיום ההפגנה.
בית המשפט שהוא נטול הסמכות ונטול האחריות לתוצאות בפועל בשטח, לא יכול להחליט במקום השר הממונה.
בג״ץ שמסרס את השר מלקבוע ולהוביל מדיניות, יוצר במו ידיו ואקום שלטוני מסוכן מאוד לחוסנה וקיומה של מדינת ישראל.
בג״ץ מותיר למעשה את ההכרעה בשאלות של מדיניות למפכ״ל, ליועצים משפטיים ולגורמים בלתי נבחרים.
זהו עוד פרק בהפקעת ריבונות הציבור וריבונות העם במדינה שלו. פרק שבג״ץ כמובן לא ישא בתוצאות שלו.
בג״ץ מוכיח שוב שהעם ונציגיו הם רק קישוט והשליט האמיתי זה הוא בעצמו ואין בלתו.
