מחקר התנועה שסקר 42 מדינות: ישראל חריגה בעולם בשיטת מינוי שופטים
מחקר שערכה 'התנועה למשילות ודמוקרטיה' מעלה: רק הודו זהה לישראל בזכות הוטו של שופטים בועדת המינוי. ברוב הדמוקרטיות: נבחרי הציבור הם רוב בועדה ובישראל מיעוט
הפרשה שמסעירה את מערכת המשפט, מפנה זרקור לדרכי מינוי השופטים. התנועה למשילות ודמוקרטיה מפרסמת היום מחקר נרחב בה בחנה את דרכי המינוי בעשרות מדינות. נמצא כי לשיטת המינוי הנוכחית כמעט אין אח ורע בעולם. ביחס לפרשה בה מעורבים בכירים מעולם המשפט אומרים בתנועה שחוסר השקיפות ומתן כוח רב מדי לגורמים בלתי נבחרים בועדה כמו שופטים ונציגי לשכת עורכי הדין, מהווים פתח לשחיתות ולפגיעה בטוהר בחירת השופטים.
המחקר בחן 42 מדינות והעלה כי ישראל היא בין המדינות היחידות בהן זכות מינוי השופטים נתונה גם בידי השופטים עצמם. ברוב מוחלט של מדינות העולם מתוך אלה שנסקרו, הגורם הממנה את השופטים הוא הפרלמנט או הרשות המבצעת, שהם נבחרי ציבור. ישראל אף ייחודית בעובדה שברוב המדינות הללו לבית המשפט יש סמכות מפורשת בחוקת המדינה לפסול חוקים.
בקרב המדינות הדמוקרטיות הגדולות, אין ולו מדינה אחת ששיטת מינוי השופטים בה דומה למצב בישראל. כאן, לגורמים בלתי נבחרים שהם השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין יש רוב בועדה, כאשר נציגי הציבור נמצאים במיעוט וזקוקים לדילים והסכמות כדי לאשר מינוי שופט.
לפי המחקר, ב-30 מדינות בהן ארצות הברית וצרפת, לרשות השופטת אין מקום במינוי שופטים. במדינות אלה נבחרי הציבור המורכבים מנציגי הרשות המבצעת והרשות המחוקקת (לדוגמה, הנשיא באישור הסנאט) הם שממנים שופטים. ב-9 מדינות, כמו קנדה ושבדיה, סמכות מינוי השופטים נתונה בידי הרשות המבצעת. בשוויץ ובבלגיה סמכות המינוי בידי הרשות המחוקקת.
גולת הכותרת של המחקר מחדדת את המצב החריג בו ישראל נמצאת ביחס לעולם: המדינה היחידה בה כמו בישראל יש לשופטים זכות וטו בועדה לבחירת שופטים היא הודו שלא ידועה כדמוקרטיה מפוארת וכמודל לאיזון בין רשויות.
ב-4 מדינות (צ'ילה, ספרד, איטליה, דרום קוריאה) הרשות השופטת מעורבת בהליכי הבחירה אך גם שם לשופטים אין זכות וטו על המינוי.
גם המצב בו נבחרי הציבור הם מיעוט בקרב הועדה הבוחרת, קיים בישראל באופן חריג מאד ביחס למדינות העולם. מחברי המחקר סבורים כי מצב כזה מקנה כוח רב-עוצמה לבית המשפט העליון משום שלציבור יש השפעה קטנה ומוגבלת מאד על הרכב השופטים שרואים עצמם רשאים לפסול חוקים והכרעות של הרשויות הנבחרות, ולהתערב בהכרעות ערכיות ופוליטיות וכל זאת בלי הסמכה מפורשת בחוק לפסול חוקים.
נזכיר כי בישראל הועדה לבחירת שופטים מונה 9 חברים, רק 4 הם נציגי הממשלה והכנסת, 3 שופטים מבית המשפט העליון ועוד 2 מייצגים את לשכת עורכי הדין. כיום נדרש רוב של 7 חברים לפחות לאישור מינוי, כך שלשופטים יש יכולת וטו על מינוי שופטים.
עו"ד זאב לב, המרכז את תחום המחקר בתנועה למשילות ודמוקרטיה אומר כי "מתוצאות המחקר עולה שמדינת ישראל חריגה באופן קיצוני בבחירת השופטים שלה ובחוסר ההשפעה של נבחרי הציבור על הליך המינוי. לאור סמכויותיו הנרחבות של בית המשפט העליון, וסדרי הדיון הרופפים הנוהגים בו, מצב זה מייצר פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית ודורש תיקון. שינוי שיטת מינוי השופטים הינה תנאי הכרחי ללגיטימציה ציבורית של בית המשפט ולחיזוק אמון הציבור בו."